תובענות ייצוגיות

עורכי הדין במשרדנו, מייצגים בתובענות ייצוגיות בתחומים מגוונים- זכויות צרכניות, תביעות נגד רשויות, דיני עבודה ועוד. לעורכי הדין במשרדנו ניסיון רב בניהול תובענות ייצוגיות, אשר בעקבות הצלחתן הושבו עד כה לציבור עשרות מיליוני שקלים.

אנו רואים בתובענות הייצוגיות, ככלי רב ערך לאיזון יחסי הכוחות בין החברות והרשויות לציבור, כלי לשינוי חברתי, לתיקון עוולות כלפי הציבור ולמתן פיצוי הולם לנפגעים.

מהי תובענה ייצוגית?

תובענה ייצוגית היא תביעה אזרחית,  שבה יחיד (אדם או חברה) תובע בשם קבוצה של נפגעים רבים, אף שזהותם אינה ידועה לו, שלכל אחד מהם נגרם נזק קל יחסית, מאותו סוג, בשל אותו מעשה או מחדל שבגינו הוגשה התביעה. במסגרת הליך של תובענה ייצוגית, מתאפשר הליך משפטי מרוכז, בשם קבוצת הנפגעים.

עקב העלויות והטרחה הכרוכים בכך, הפגיעה הפרטנית הקלה, בדר”כ, בכל אחד מהנפגעים אין לפרט תמריץ לעמוד על זכויותיו ולפעול למימושן באמצעות נקיטת הליכים כנגד הגוף הפוגע, שהוא לרוב גוף כלכלי רב כוח. מבחינה זו, כלי התובענה הייצוגית מהווה מענה להליך יעיל ומרוכז בשם כל הנפגעים, וכך גם נמנעים עומסים על בתי המשפט בבירור רבבות תביעות פרטניות.

התובע הייצוגי, נמנה בעצמו על קבוצת הנפגעים והוא בעל עילת תביעה אישית. חוק התובענות הייצוגיות, מאפשר מתן פיצוי מיוחד לתובע ייצוגי במסגרת ההליך, בשל היוזמה, הטרחה והסיכון שנטל על עצמו בהגשת תובענה ייצוגית.

בחוק תובענות ייצוגיות, נמנים סוגי התביעות שניתן לברר במסגרת תובענה ייצוגית, ובכלל זאת, בנושאי זכויות צרכניות והגנת הצרכן, בנקאות, ביטוח, רשויות, מפגעים סביבתיים, יחסי עבודה, ניירות ערך ועוד.

הליך התובענה הייצוגית שונה מהתביעה רגילה, בכך, שכדי לקבל אישור מבית המשפט לנהלה כתובענה ייצוגית בשם קבוצת הנפגעים, יש להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, יבחן בית המשפט האם קיימת לתובע עילת תביעה אישית, האם אכן קיימות בה שאלות משותפות ומערכת עובדתית ומשפטית משותפת לקבוצת הנפגעים, האם התובע הייצוגי ובאי כוחו מסוגלים לייצג את הקבוצה בתום לב ובאופן הולם והאם יהיה יעיל יותר לנהל אותה במסגרת תביעה ייצוגית ולא במסגרת תביעות פרטניות. רק אם ימצא בית המשפט כי תנאים אלו מתקיימים, ויאשר את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, יתאפשר לנהל את ההליך במסגרת של תובענה ייצוגית.

יתרונות ניהול הליך של תובענה ייצוגית

יתרונות ניהול הליך כתובענה ייצוגית הם רבים, וניהולה באופן זה יעיל יותר מניהול הליכים פרטניים רבים ע”י כל אחד מהנפגעים באופן אישי.

פעמים רבות, זהותם של הנפגעים, העשויים למנות רבבות אנשים, אינה ידועה ואין אפשרות מעשית לאתר אותם ולצרף אותם למסגרת של תביעה רגילה, אולם מאופי העוולה שביצע הנתבע, מובן כי מדובר בקבוצה גדולה מאוד של נפגעים. בנסיבות אלו, הדרך המעשית לתיקון העוול שנגרם לקבוצת הנפגעים, היא באמצעות ניהול תובענה ייצוגית.

במקרים רבים, נפגעים כלל אינם מודעים לעוולות המבוצעות כלפיהם ולזכותם לתבוע בגינן, ולעיתים, גם אין בידיהם משאבים (זמן וכסף) לנהל תביעה, או שהנזק שנגרם להם נמוך יחסית, כך שאין להם תמריץ למצות את זכויותיהם בבתי המשפט.

במסגרת תובענה ייצוגית, מוכרעות במרוכז במסגרת הליך אחד כל עילות התביעה המשותפות לחברי קבוצת הנפגעים כנגד הנתבע, וכך, נמנע ריבוי התדיינויות באותו עניין, נחסכות עלויות למערכת המשפט ולצדדים להליכים, נמנע עומס על בתי המשפט ואף נמנעות הכרעות שונות או סותרות ע”י בתי משפט שונים באותם עניינים.

גם יכולת ההרתעה בניהול הליך תובענה ייצוגית נגד נתבע אשר הפר את הדין, גבוהה יותר כשמדובר בהליך מסוג זה, מאשר בתביעות פרטניות המנוהלות בערכאות נמוכות.
מנגנון התובענה הייצוגית מקדם את זכות הגישה לבית המשפט, את אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, ומאפשר מתן סעד הולם וניהול יעיל, הוגן וממצה של התביעות.

דרכי ניהול ההליך

ברוב המקרים, מסתיים ההליך בהסדר פשרה בין הצדדים, עוד לפני אישור הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וביתר שאת- לאחריה. הסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית נבדל גם הוא מהסדר פשרה בהליך פרטני, בכך שהסכם הפשרה כפוף לאישור בית המשפט, לאחר ששמע את עמדת הצדדים, את עמדת היועץ המשפטי לממשלה וכן, הגוף הרלוונטי לנושא התובענה- הממונה על הגנת הצרכן, המפקח על הבנקים, הממונה על הביטוח ועוד. בנוסף, קיימת אפשרות למי שנמנה על חברי קבוצת הנפגעים, להגיש את עמדתו לעניין הסדר הפשרה ולהודיע אם אינו מעוניין שהסדר הפשרה יחול עליו.

הסדר הפשרה כולל פיצוי לקבוצת הנפגעים ונקבעות במסגרתו הדרכים שבהן הוא יושב לנפגעים- בין אם באמצעות פיצוי כספי ישיר לנפגעים, ובין אם בדרך פיצוי אחרת, העשויה להיות על דרך של הטבה כלשהי לנפגעים (“פשרת קופונים”). במקרים בהם קיים קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה, בידי בית המשפט לאשר גם פשרה המתבססת על העברת סכום הפיצוי לקרן לניהול תובענות ייצוגיות, שתפקידה לחלק את סכום הפיצוי בין עמותות שונות. באופן זה, אמנם קבוצת הנפגעים הבלתי מזוהה אינה זוכה לקבלת הפיצוי באופן ישיר, אולם כך מובטח כי סכום הפיצוי בהכרח יוצא מכיסי הנתבע/ת ומועבר לתרומה לרווחת הציבור.

בנוסף, כולל בדר”כ הסדר הפשרה מנגנון שייעודו להבטיח כי התנהגות הנתבע/ת שבגינה נוהל ההליך, לא תשוב על עצמה בעתיד.

לבסוף, כולל הסדר הפשרה גם גמול מיוחד לתובע המייצג, אשר כאמור, נטל על עצמו את האחריות והסיכון בניהול ההליך, ושכר טרחת באי כוחו, אשר ייצגו בהליך את התובע המייצג וחברי קבוצת הנפגעים כולה. ככלל, סכומי הגמול ושכר הטרחה נגזרים משווי התועלת והפיצוי שהשיגו לחברי קבוצת הנפגעים, ובכל מקרה, הם אינם משולמים מתוך סכום הפיצוי לקבוצה, אלא בנוסף לו. הן סכומי הפיצוי והן הגמול לתובע המייצג ושכר טרחת באי כוחו- משולמים ע”י הנתבע/ת.

כל אחד ואחד מרכיבים אלו, כאמור, כפופים לאישור בית המשפט, לאחר ששמע את עמדות כל הנוגעים בדבר.

קיימים גם מקרים בהם מסתיים ההליך בהסתלקות התובע. הסתלקות, משמעה כי התובע חוזר בו מההליך, ככל הנראה לאחר שנמצא כי הוא אינו מתאים לניהול במסגרת של תובענה ייצוגית. גם במקרה כזה, הסתלקות התובע מההליך כפופה להחלטת בית המשפט, אשר יוודא כי לתובע ולבאי כוחו לא ניתנה כל טובת הנאה בתמורה להסתלקות. בית המשפט יבחן את בקשת ההסתלקות, ובכוחו להחליט האם לדחות את ההסתלקות ולאלץ את התובע ובאי כוחו להמשיך בייצוג, האם לאשר את ההסתלקות, האם יש מקום לאתר תובע חלופי, והאם לאשר גמול ושכר טרחה לתובע ולבאי כוחו במסגרת ההסתלקות.

במקרה בו לא הסתיים ההליך (עוד טרם מתן פסק הדין) בהסדר פשרה או הסתלקות, ובכפוף לכך שבקשת האישור לא נדחתה ע”י בית המשפט, ינוהל ההליך עד למתן פסק דין בתובענה הייצוגית. במסגרת פסק הדין יקבע בית המשפט האם לדחות את התביעה או לקבל אותה. ככל שבית המשפט יקבל את התביעה, הוא גם יקבע את שיעור הפיצוי, אופן ההשבה וכן, את הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבאי כוחו. פסק הדין מחייב את כל חברי קבוצת הנפגעים ומהווה מעשה בית דין כלפיהם, כך שלא תהיה בידיהם אפשרות להגיש תביעה אישית נפרדת באותה עילת תביעה.

הגמול לתובע המייצג

ככל שהתביעה הייצוגית שהגיש התובע המייצג תתקבל, יקבע לו בית המשפט פיצוי מיוחד, שאף עולה על הנזק האישי שנגרם לו, שבגינו הגיש את התביעה. הפיצוי המיוחד ינתן לתובע המייצג בגין היוזמה שנקט בהגשת התביעה, הטרחה, הזמן והמשאבים שהשקיע בניהול ההליך, הסיכון שנטל על עצמו בניהול ההליך והתועלת שצמחה בזכות ההליך שנקט לקבוצת הנפגעים.

במסגרת זו, יקבע בית המשפט גם את שיעור שכר הטרחה לבאי כוחו של התובע המייצג, אשר מייצגים את כל קבוצת הנפגעים.

הן הגמול לתובע המייצג והן שכר טרחת באי כוחו, משולמים ע”י הנתבע, ושיעורם נקבע ביחס לפיצוי שהושג לקבוצה ונאותות הייצוג בהליך.